דירות להשכרה

דירות להשכרה : תנו צ'אנס לחיות

אחרי סיום לימודים לתואר ראשון טניה התקבלה לעבודה אוניברסיטאית בירושלים. כחוקרת-מתמחה במעבדת כימיה היא הרוויחה מספיק ומרשה לעצמה לבחור מקום מגורים בין דירות להשכרה ללא שותפים.

נמאס לה להתפשר על כך שהטריטוריה פרטית שלה בעצם בכלל לא פרטית, אלא מחולקת בינה לבין אנשים זרים. ככה זה אם ללכת על חיפוש דירות להשכרה עם שותפים.

משכורת מכובדת איפשרה לטניה לשים למטרה מציאת דירה להשכרה אחת קטנה, נחמדה, לא יקרה וממוקמת על יד האוניברסיטה – רק בשבילה.
היא מצאה את מה שחיפשה, עברה לדירת שתי חדרים בשכונה ותיקה והתגוררה שם לבד. בהתחלה היא נהנתה מהלבד שלה והתחלקה עם חברים באושר לגור בדירה בלי שותפים.

עברו כמה חודשים והיא התחילה להרגיש קצת יותר מדי לבד כשחזרה בערבים לדירה ריקה. טניה עדיין הייתה שמחה שבין דירות להשכרה בחרה מה שבחרה. כן, זה היה רק מקום מגורים זמני. אבל בטריטוריה פרטית – לא משנה לכמה זמן היא נמצאת בראשותך – חשוב לחוש אווירה ביתית. היא חשה והייתה מאושרת. כדי לשלב אושר והנאות ולהימנע מלהרגיש לבדה-בודדה אפילו לרגע טניה לקחה כלבה.

עברה שנה. טניה הפסיקה לעבוד והתחילה לימודים לתואר שני. ההכנסה קטנה, במקום משכורת היא קיבלה מלגה. כשחזרה להיות סטודנטית היא הכינה את עצמה שתצטרך להתפשר לעוד תקופה קצרה ואמרה לבעלת הדירה שהיא לא מעוניינת להאריך את החוזה. בו זמנית הסטודנטית התחילה לחפש מקום מגורים חדש במדור דירות להשכרה עבור שותפים.

עוד פעם הכול הסתדר כמו שצריך. טניה יחד עם הכלבה עברו לווילה דו-קומתי, אותה היא בחרה בין שאר דירות להשכרה. ארבעת השותפים שלה בשלבים הראשונים בקושי התייחסו לעובדה שקיבלו דיירת עם כלב.

עוד פעם הכול הסתדר כמו שצריך. טניה יחד עם הכלבה עברו לווילה דו-קומתי, אותה היא בחרה בין שאר הדירות להשכרה. ארבעת השותפים שלה בשלבים הראשונים בקושי התייחסו לעובדה שקיבלו דיירת עם כלב.

משבר ביחסים בין הדיירים התבטא באולטימטום שארבעת שותפים נתנו לשותפה אחת. הרוב העמיד לה תנאים: או תתפטרי מהכלב, או תעזבי את הדירה.

טניה התחילה בחיפושים. היא הייתה מוכנה עוד פעם לעבור דירה, אבל הסטודנטית מהר מאוד קלטה שהאלטרנטיבה איננה. מסכנה: בדירות לשכירות מאוכלסים על ידי שותפים כל חיית מחמד היא פרסונה נון גרטה.

מה לעשות אם מקבלים אולטימאטום בעל שתי אופציות ואף אחת מהן לא מתאימה? בוכים מכעס, מרגישים פגיעה וחוסר שליטה.

טניה בכתה כמה שעות, עד שהגיעה ידידה שלה דפנה, גם בעלת כלב, והציע לקדם יוזמה. הרעיון שלי כזה: בואי נקים עמותה בשם תנו לחיות להיות בדירות לשכירות – אמרה דפנה.

איך נקים ומה זה יעזור? – שאלה טניה.

איך? שיטות ידועות. נמצא אנשי עסקים בחו"ל, נאסוף תרומות בהתאם לחוק, כמובן, נקנה ונשכור דירות לבעלי חיות מחמד ולאנשים שלא מתנגדים להיות תחת קורת גג אחת עם חתול או כלב. בדרך הזאת אנחנו נפתור את בעיית המגורים של שנינו ושל הרבה אנשים אחרים. את ואני, אנחנו מסוגלות לקדם כל יוזמה חכמה ולקבל תמיכה מאנשים בעלי עוצמה, מוניטין וכסף. מבטיחה לך, זה יעבוד. נו, די תנגבי את הדמעות – דפנה חיבקה את טניה.

איזה שם תקדימי תנו לחיות להיות בדירות להשכרה! – טניה חייכה לפני שהפסיקה לבכות.

תגידי בלי לחשוב פעמים שאני גאון. בבקשה! – התחננה דפנה.

דירות למכירה : ברוח טובה

למרות שאני שונאת את זה, מי חוץ ממני חושב ששינוי הוא בהכרח דבר רע? הרי כולנו לפעמים טועים, אבל שינויים יזומים על ידינו מתבססים על ציפיות וכוונות טובות.

אני התחלתי לחפש דירות למכירה באתרי אינטרנט לפני שהתגברתי על התנגדות פנימית לשינוי מקום מגורים.

נכון, אני מבינה שהגיע זמן לרכוש דירה יותר מרווחת ומרכבת. אבל הפחד מהגברת קצב חיים, חשד להסתבך יותר מידי – מה לעשות עם התחושות רעות? הלוואי והייתי מסוגלת לתת לעצמי פקודה: התעלמי ולמלא אותה בלי זיופים, עם לב שלם! האמת היא שבמקרים מסוימים למלא פקודה דווקא שובר את הלב. במיוחד אם הפקודה היא לעזוב את הבית, איפה שכל חפץ מעורר זיכרונות.

אני מטיפה לעצמי מוסר שהוא בעצם שווה הסתגלות לשינוים: מתישהו חייבים להיפרד מהבית, מהשכונה, מהעיר. אז מה אם אני גדלתי פה? נוסטלגיה קושרת למקום נפשית, ולא פיזית, לכן אין שום בעיה לשים את הבית במדור דירות למכירה ולנסות את המזל ברחוב אחרת, אולי בעיר חדשה, אולי בחו"ל. למה לא? כי הדחף להתרחק ולחסוך לעצמי כאב ראש של חיפוש באינטרנט דירות למכירה חזק מנימוקים הגיוניים.

שיקרתי לעצמי כשנכנסתי לאתרי דירות למכירה באותה מידה כמו לרשתות חברתיות או בלוגים, כאילו בשביל להעביר זמן ובלי שום מטרה להתעניין בחדשות, לראות מה קורה. לאט-לאט נגררתי לעסק, בשביל להעמיד דירות למכירה ולהצליח כמו בכל דבר אחר צריך לתפוס את הפרינציפ, להבין את המכניזם.

למה אני כותבת "דירות למכירה", משתמשת ברבים?

הסיבה היא שבאופן סימולטני חייבים להכניס דירה ישנה למדור דירות למכירה ולחפש בין דירות למכירה אפשרויות מתאימות לפי מידע הנכלל בפרסומת, שניתן לסמן אותם כאופציה לקניה.

אומרים שקשה לרכוש דירה ראשונה וזה נכון, כי זוגות צעירים מתמודדים עם קשיים כלכליים ואין באפשרותם להוציא סכומי עתק. ובין הדירות למכירה הרוב הן יקרות: שוק דירות למכירה קודם כל פונה לכיוון קליינטים מבוססים. כלכלנים קוראים לזה אוריינטציה שיווקית ומסבירים, שלקבלנים משתלם הרבה יותר לבנות דירות למכירה גדולות שעולות הון, מאשר כאלה, שמתאימות לכיסם של אנשים צעירים.

צעירים אינם שייכים לעשירונים נמוכי ההכנסה וזמן עובד לטובתם. לפחות כך מקובל לחשוב מבלי לציין שאצל כולנו יש רק פרק זמן מוגבל וחשוב לחלק אותו כדי לא לאבד פרספקטיבה להשגת מגוון של מטרות.

אני מנתחת את הנושא באופן תיאורטי משום שחסכתי לעצמי דאגות והתרוצצות סביב קנית הדירה הראשונה. למזלי קיבלתי קורות גג כמתנה וזה היה נפלא. פרט חשוב – זה היה, ועכשיו הגיע הזמן להמשיך הלאה כנגד הפחד משינויים.

עשיתי לעצמי שטיפת מוח קלה וכמעט בלי פחד מאסירי מצפון פתחתי מודעות על דירות למכירה. מייד התמקדתי בתמונה של בית עם חלונות גדולים וגינה קטנה. טוב או לא לסמוך על אינטואיציה בחיפוש בין דירות למכירה, אבל הרגשתי שההצעה מושכת אותי וששינוי בסך הכול לא אמור להפוך את החיים לגיהנום.

נדלן : מה צפוי בשנה הבאה?

לא חסר אנשים שאוהבים להדגיש את היכולת ( אפילו אם היא מדומה) לנהל דיאלוג עם ילדים קטנים. בתור הוכחה משחזרים שאלות נפוצות כמו את מי אתה אוהב יותר? או למי אתה דומה?. בילדות התייחסתי כאל כושלות ומצחיקות לניסיונות הבומבסטיות של מבוגרים להדגיש: אני יכול לגרום לילד לדבר בכנות ולהרגיש בנוח. בכל זאת לשאלה סטריאוטיפי מה תהיה כשתגדל? תמיד עניתי בשיא הרצינות שאהיה אשת נדלן. המבוגרים הסתכלו עלי עם חיוך יהיר ואמרו בטון סמכותי: כשתגדלי - תביני: צירוף המילים אשת נדלן שגוי, כי נשים לא מתמחות בעסקי נדלן.

כשהייתי קטנה בקלות התעלמתי מדעות קדומות כי לא היה ידוע לי על קיומם. המילה נדלן הייתה מושכת אותי ברמה הסמנטית, לכן חזרתי עליה בכל הזדמנות מבלי להתחשב בכך שכן, שוק הנדלן מתנהל על ידי גברים, פרויקטים לענייני נדלן עד היום לא נחשבים לתחום הנשי, כמו למשל השמה.

הכרזה של ילדה קטנה אני אשת נדלן לעתיד נשמע גרוטסקי לאנשים מנוסים, שידעו איך אמור להראות מומחה בשוק הנדלן. בדמיונכם הוא נראה עם כרס קטנה, לבוש קצת מחויט, אולי קצת שונה את החולצה לבנה שעליו, אולי הוא שמן, אולי רזה, אולי עייף, אולי רענן, אבל במאה אחוז גבר ובשום קונוטציה – לא אישה.

אם בילדות המסירות והדבקות שלי לניהול עסקי נדל"ן נתפש כפליטת פה פרי נאיביות המתאימה לגיל הרך, בגיל התבגרות תוכניות גרנדיוזיות שלי במו ידי לבנות מגדלים, למכור דירות, להיות חזקה, עשירה ומאושרת לעתים קרובות גורמות לתגובות סרקסטיות וקוראות להתחבר למציאות, לרדת מין השמיים לארץ.

אני הלכתי בדרך שלי, כי הרגשתי שאם אחזיק מעמד ולא אכנע בסוף אגיע להצלחה: ניהול פרויקטים בשוק הנדלן, קבלת החלטות קשות וחשובות. ולאן הגעתי?!

כן, הגשמתי חלום ילדותי. נדלן היא מילת הקסם שלי. אני מוכרת דירות, מנהלת עסקים ועובדת מבוקר עד הלילה כמטורפת.

לטוב או לרע הנדלן הפך לחלק מהחיים שלי, לכן בסוף השנה האזרחית, כשכולנו בונים תחזיות אני חושבת מה צפוי לקרות בשוק הנדל"ן.

אז מה צפוי? למרות המחירים הגבוהים בהשוואה למשכורות של רוכשי הדירות הפוטנציאלים הביקוש במרכז הארץ לא מסופק. לכן ניתן לצפות שהמחירים יתמתנו, אבל לא נוצרו תנאים לירידה דרסטית.

יחד עם זאת, הביקוש בשוק הנדל"ן גדל בפריפריה וזה יתורגם לעלית מחירים.

ועוד תחזית אחת, אני בעד פיתוח שוק הנדל"ן ובניה יוקרתית. מאוד משמח שמגרשי גולף עד כדי כך פופולאריים שמשבחים את הנדלן. עצוב שהקמת בניני מגורים עם דירות מרווחות, איכותיות, בעלות ערך לא מקרבת אותנו לפתרון בעיה רצינית והיא שזוגות צעירים מתקשים לרכוש דירה. בנושא מצוקת הדיור של צעירים דנים ולא מספקים אלטרנטיבות באופן מיידי. חבל שכך, כי פתרונות מיידים זה מה שדרוש וזה מה שחשוב היום כדי לעצב חזון חברתי וליצור בסיס לאופטימיות בעתיד.